ניוד: איך עובדת העברת כספים בין קופות

ניוד הוא העברת הכספים שנצברו בחשבון חיסכון ארוך-טווח מקופה אחת לקופה אחרת, בלי למשוך את הכסף מהחיסכון. ההסדר קבוע בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס"ח-2008, שתוקנו כמה פעמים מאז פרסומן. התקנות קובעות אילו העברות מותרות, מה נשמר בהן, בתוך כמה זמן על הגוף המנהל לבצע אותן, ובאילו מצבים העברה אינה מתאפשרת כלל. סביב הנושא הזה מסתובבות לא מעט אמירות שאינן תואמות את לשון התקנות, ולכן כל סעיף כאן מתאר את המנגנון עצמו.

החשש הנפוץ הוא שהעברה "מאפסת" את הוותק של הכספים לצורכי מס. התקנות קובעות אחרת, אבל לא באופן אחיד. בהעברה בין קרנות פנסיה רואים את כל מועדי התשלום לקופה המעבירה כאילו שולמו לקופה המקבלת, לכל דבר ועניין ולא רק לעניין המס. אם הקופה המקבלת היא קופת ביטוח, שמירת המועדים חלה לעניין דיני המס בלבד. בהעברות בין קופות שאינן קופות גמל לקצבה, למשל בין קרנות השתלמות, התקנות קובעות שמירת מועדי התשלום לעניין דיני המס. בכל המקרים ההעברה נעשית לחשבון על שם אותו עמית ולפי מרכיבי החשבון בקופה המעבירה, כך שכספי תגמולי עובד, תגמולי מעביד ופיצויים נשארים מופרדים זה מזה ואינם מתערבבים.

אמונה נפוצה נוספת היא שבמהלך הניוד הכסף יושב במזומן, ושהחוסך מפסיד את תשואת השוק בינתיים. לשון התקנות מלמדת אחרת. היתרה הצבורה שמועברת מחושבת לפי מועד חישוב רווחי הקופה שקדם למועד ההעברה בפועל, כלומר הכספים ממשיכים לצבור את רווחי הקופה המעבירה עד ההעברה עצמה. יתרה מזו, אם הגוף המנהל מאחר במועד, התקנות מחייבות אותו לזקוף לחשבון העמית את רווחי הקופה המעבירה בגין תקופת האיחור, ואם התשואה בקופה המקבלת באותה תקופה הייתה גבוהה יותר מהריבית שנקבעה בשל האיחור, להעביר גם את ההפרש. חשוב לדייק בכיוון השני: באותה תקופה הכסף מושקע לפי מסלול ההשקעה של הקופה המעבירה, לא של הקופה המקבלת. מבחינה תפעולית ההעברה עצמה נעשית במזומנים, אלא אם שני הגופים המנהלים הסכימו ביניהם להעביר נכסים אחרים.

התקנות קובעות שעל הגוף המנהל של הקופה המעבירה להעביר את היתרה הצבורה בתוך עשרה ימי עסקים מהיום שבו הועברה אליו בקשת העברה מפורטת, חתומה ומלאה. הממונה על שוק ההון רשאי, במקרים מיוחדים, לאשר דחייה של עד עשרים ימי עסקים נוספים. הפרט שנוטים לפספס הוא נקודת הפתיחה של המנייה: עשרת הימים אינם נמנים מהיום שבו נחתמה הבקשה, אלא מהיום שבו היא הגיעה לקופה המעבירה. הבקשה מוגשת לקופה המקבלת, והיא זו שמעבירה אותה הלאה, ובקשה שלא הועברה בתוך פרק הזמן שנקבע לכך פוקעת. אותו מועד חל על כל סוגי המוצרים, ואין בתקנות מועד קצר יותר להעברה בין קופות שמנוהלות באותו גוף מנהל: מועד כזה הופיע בטיוטת תקנות משנת 2010 שלא נכנסה לתוקף, והוא אינו הדין הקיים.

בקרן פנסיה החיסכון והביטוח נמצאים באותו מוצר, ולכן להעברה יש גם צד ביטוחי. האחריות הביטוחית עוברת בנקודת זמן מוגדרת: הקופה המעבירה אחראית למקרי ביטוח שקרו לפניה, והקופה המקבלת מאותו מועד והלאה, בלי רווח זמן ביניהן. עמית פעיל שעבר לקרן פנסיה חדשה נהנה מכך שחודשי הביטוח הרצופים שצבר בקופה המעבירה נמנים גם בקרן המקבלת, כלומר הוותק הביטוחי אינו מתאפס, בניגוד למה שנאמר על כך לעיתים. יש לכך שתי הסתייגויות ממשיות. הראשונה: כשהכיסוי בקרן המקבלת גבוה מהכיסוי הרעיוני ביותר מ-10%, חודשי הביטוח הקודמים אינם נמנים לגבי אותה תוספת שמעל 10% (הכלל נקבע בנפרד לקצבת נכות ולקצבת שארים, וחל על התוספת עצמה ולא על הכיסוי כולו). השנייה: הם אינם נמנים כלל לגבי סיכון שנקבעו לגביו בקופה הקודמת תנאים או סייגים, למשל החרגה או תוספת חיתום. בהעברה חלקית, כיסוי אובדן כושר עבודה נמשך בלי בחינה רפואית מחדש ובלי תקופת אכשרה, אך דמי הביטוח נקבעים לפי המחירון הנוהג באותו מועד לכלל המבוטחים, כך שהמחיר יכול להיות שונה מזה שנקבע בעבר. זו עלות ממשית שאינה מופיעה בשום טבלת דמי ניהול. בנוסף, בפוליסות ותיקות מבוססות ביטוח, הגדרת היתרה הצבורה בתקנות מאפשרת לנכות סכום בשל העברה או משיכה כאשר תנאי הקופה קובעים כך; המבטח רשאי לא לנכות אותו, כולו או חלקו, אך אינו חייב.

כלל אחד נשמע בשוק הפוך ממה שכתוב בתקנות. התקנות אינן אוסרות לצאת מקופה סגורה, למשל קופה שמבטיחה תשואה מובטחת או פוליסה מדור שאינו משווק עוד. מה שהן אוסרות הוא להעביר כספים אל קופה סגורה. המשמעות המעשית היא שיציאה כזאת היא דלת חד-כיוונית: אין דרך חזרה למוצר שנסגר להצטרפות חדשה. אגב, הכינויים שמסתובבים בשוק לדורות הפוליסות הוותיקות אינם מונחים שמופיעים בתקנות עצמן; ההגדרה שקובעת היא "קופת גמל סגורה", ובה נכללות בין היתר קופות שאינן רשאיות לקבל עמיתים חדשים וקופות שמבטיחות תשואה לעמיתיהן.

התקנות מונות מצבים שבהם העברה אינה מתאפשרת: עיקול או שעבוד שנעשה כדין על החשבון בגובה מלוא היתרה הצבורה; יתרת חוב בשל הלוואה שטרם נפרעה במלואה; עמית שהחל לקבל קצבת זקנה מהקופה המעבירה המחושבת לפי מלוא יתרתו הצבורה; עמית שהגיש בקשה לקצבת נכות, כל עוד הבקשה תלויה ועומדת או שהזכאות אושרה וטרם פקעה; עמית שנפטר לפני המועד הקובע; וקופה מקבלת שהיא קופת גמל סגורה. כאשר עיקול או שעבוד חלים על חלק מהיתרה בלבד, אותו חלק אינו מועבר והשאר יכול לעבור.

האתר הזה מציג נתוני שוק בלבד, מתוך הקבצים הפומביים של רשות שוק ההון, ואינו יודע דבר על החשבונות של מי שמבקר בו. הנתונים האישיים, כלומר אילו חשבונות קיימים על שמכם, מה הצבירה בכל אחד מהם ואילו כיסויים ביטוחיים כלולים בו, נמצאים אצל הגופים המנהלים עצמם ובמערכת הסליקה הפנסיונית המרכזית, שהוקמה בחוק וממנה זכאי חוסך לקבל מידע הנוגע אליו. אימות מול המקורות האלה, ובדיקה אישית מול הגורמים המוסמכים, הם מה שנדרש לפני כל החלטה כספית. על אופן קריאת הנתונים באתר עצמו ראו איך קוראים את הנתונים.

כל הכללים והמועדים בעמוד זה נלקחו מהמקורות הרשמיים האלה. במקום שבו נוסח רשמי שונה ממה שנכתב כאן, הנוסח הרשמי הוא הקובע.

• נוסח תקנות העברת כספים בין קופות גמל, התשס"ח-2008, כפי שהובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת (18.2.2008): מועד ההעברה ואפשרות הדחייה (תקנה 5), רשימת המצבים שבהם לא ניתן להעביר (תקנה 4), וכללי האיחור בהעברה (תקנה 6). knesset.gov.il
• חוזר גופים מוסדיים 2016-9-11, "העברת כספים בין קופות גמל", בנוסחו המשולב כפי שפורסם באתר רשות שוק ההון: מניין חודשי הביטוח בהעברה לקרן חדשה, הכלל לגבי תוספת שמעל 10% מהכיסוי הרעיוני, וההצהרה בדבר תנאים וסייגים. gov.il
• טיוטת תקנות משנת 2010 (ימ. 2009-17801) שבה הוצע מועד קצר יותר להעברה בתוך אותו גוף מנהל, ושלא נכנסה לתוקף. gov.il